סופגניות לחנוכה – הסיפור האישי שלי
דני הקונדיטור משתף אותנו בסיפור שלו ובמתכון שלו.
טוב, בואו נתחיל בסיפור על סופגניות, כמו שהייתי מספר לך אם היינו יושבים יחד במטבח שלי, עם קערת בצק וריח של שמן חם באוויר. אני דני, וכבר מעל ל-20 שנה אני קונדיטור. סופגניות, אה, זה לא רק מתכון, זו כל ילדותי.
בחורף, כשהרוח היתה נושבת חזק מחוץ לחלון, אמא שלי הייתה מוציאה את הסיר הגדול מהארון. היא הייתה מערבבת בצק בקערה ענקית, ואני – קטן וסקרן – הייתי עומד לידה על כיסא וצופה. זה היה כמו קסם: קמח, שמרים, סוכר, ביצים, ומשהו שהיא תמיד קראה לו "המגע הסודי". זה היה תמיד תעלומה בשבילי, אבל היום אני יודע שזה היה תמצית תפוז.
בכל שנה, בחנוכה, המטבח שלנו היה הופך למעבדה של סופגניות. אמא הייתה מטגנת אותן בשמן חם עד שהן היו מקבלות צבע זהוב מושלם, ואני הייתי ממתין בקוצר רוח לצפות אותן בסוכר. הן היו חמות, רכות, ומתוקות בדיוק כמו שאהבתי.
כשהתחלתי לעבוד כקונדיטור, החלטתי לשאוב השראה מאותם זיכרונות. הסופגניות שאני מכין הן לא רק מאכל – הן סיפור. כל סופגניה היא נסיון להחזיר את התחושה של ילד שעומד על כיסא במטבח, מחכה בקוצר רוח לטעום את הקסם שיצא מהסיר.
מה שאני הכי אוהב בסופגניות זה שכל אחת יכולה להיות עולם ומלואו. יש את הקלאסיות עם ריבת תות, אבל גם את היותר מתוחכמות – עם מילוי שוקולד פרלין או קרם פטיסייר. אני תמיד אומר לתלמידים שלי: הבצק הוא הבמה, אבל המילוי הוא הכוכב האמיתי .
אני זוכר פעם שניסיתי ליצור סופגנייה עם טעם של קפה. זה לקח לי כמה ניסויים, כי הקפה תמיד היה חזק מדי או חלש מדי. אבל בסוף, מצאתי את המינון המושלם. כשהצלחתי, זה היה כמו ניצחון אישי, כאילו הצלחתי להביא קצת מהעולם שלי לתוך המטבח.
ואז יש את הסופגניות ללא גלוטן. זה היה אתגר גדול עבורי. אני זוכר את הפעם הראשונה שביקשו ממני סופגנייה כזו. הייתי צריך לחשוב מחדש על הכל – הקמח, התפיחה, אפילו הטיגון. אבל כשהצלחתי, הבנתי שהמטבח הוא כמו חידה; תמיד יש פתרון, רק צריך למצוא אותו.
אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות זה לחדש. לפני כמה שנים, ניסיתי ליצור סופגנייה עם מילוי של חלבה. זה היה כל כך שונה, כל כך מפתיע, שהלקוחות שלי התחילו לבקש אותה שוב ושוב. זה הרגיש כמו הצלחה גדולה.
בסופו של דבר, כל סופגנייה שאני מכין היא חלק ממני. זה לא רק בצק ושמרים; זה זיכרונות, ניסיונות, ואהבה. כל סופגניה היא כמו יצירת אמנות קטנה, עם טעם של ילדות וחלום.
כשאני עומד במטבח, עם הקערה והמערבל, אני לא רק עובד – אני חולם. אני חולם על הסופגניות הבאות, על הטעמים החדשים שאני יכול ליצור.
אז אחרי כל ההקדמה, קבלו את המתכון שלי לבצק של הסופגניות שפיתחתי לאורך השנים ושתמיד מצליח לקצור מחמאות.מבחינת מילויים תשחקו עם זה, תמציאו מילויים.
מצרכים:
– 500 גרם קמח מנופה
– 50 גרם שמרים טריים
– 250 מ"ל חלב חם
– 50 גרם חמאה מומסת
– 70 גרם סוכר
– 2 ביצים בטמפרטורת החדר
– קורט מלח
– קליפת לימון מגוררת או גרידת תפוז (לפי הטעם)
לטיגון:
– שמן עמוק (אני מעדיף שמן קנולה)
לציפוי:
-אבקת סוכר
אופן הכנה מופיע בהמשך.
מתכונים שאולי תרצו להכין:
סופגניות של פעם בחיים לחנוכה
כרובית מצופה בטמפורה מתכון היסטרי
עלי סיגר של סבתא מתכון קל
סופקניות בקלי קלות – ליהי קרויץ
אופן הכנה:
1. *הכנת הבצק*: מערבבים את החלב החם עם השמרים ומתן להם להתעורר במשך כ-10 דקות. לאחר מכן, מוסיפים את החמאה, הסוכר, הביצים, קליפת הלימון והמלח. בהדרגה מוסיפים את הקמח תוך כדי ערבוב עד לקבלת בצק אחיד.
2. *תפיחת הבצק*: מכסים את הבצק במגבת ומניחים לו לתפוח במקום חמים למשך כשעה, עד שהוא מכפיל את נפחו.
3. *יצירת הסופגניות*: מוציאים אוויר מהבצק ויוצרים כדורים בגודל של כ-50 גרם. מניחים אותם על מגש מקומח ומשאירים להם לתפוח שוב במשך כ-30 דקות,חשוב לכסות את בסופגניות בזמן התפיחה.
4. *טיגון*: מחממים שמן בעומק של כ-3 ס"מ בסיר עמוק עד לטמפרטורה של כ-180 מעלות .
5. מטגנים כל סופגנייה בנפרד עד לקבלת צבע זהוב משני הצדדים.
6. *ציפוי בסוכר*: מוציאים את הסופגניות מהשמן ומצננים על מגבת נייר. לאחר הצינון, מגלגלים את הסופגניות באבקת סוכר.
כשאני מכין את המתכון הזה, אני תמיד חושב על סבא שלי, שהיה גם הוא קונדיטור. הוא אמר לי פעם, "דני, הקסם של הסופגנייה נמצא בפשטות שלה. זה לא רק מה שאתה מכניס לתוכה, אלא איך אתה מכניס את האהבה שלך לכל ביס." והוא צדק. כל סופגנייה שאני מכין היא יצירת אמנות קטנה, מלאה באהבה ובזיכרונות.מבטיח לכם שהסופגניות האלה טובות יותר מסופגניות רולדין.
אם אהבתם את המתכון ואתם רוצים שאחלוק איתכם עוד מתכונים שלי, כתבו בתגובות ואז אחלוק מתכונים נוספים.
תהנו וחג שמח!
