המתכון המושלם לבצק פריך – המדריך המלא שתמיד מצליח!

היי חברים! אם יש משהו אחד במטבח שיכול לגרום לכם להרגיש קונדיטורים אמיתיים, זה בצק פריך. כן כן, אותו בצק קסום ומתפורר שהוא הבסיס לכל כך הרבה דברים טובים – פאי תפוחים חלומי, טארטים קיציים עם פירות טריים, קישים מלוחים, ועוגיות חמאה שממש נמסות בפה. שנים חיפשתי את המתכון המדויק, את הטכניקה הנכונה, עד שמצאתי את הדרך שתמיד, אבל תמיד מצליחה לי. החלטתי לשתף אתכם במדריך המלא שלי לבצק פריך, כולל כל הטיפים הקטנים שיעשו לכם את החיים קלים ויבטיחו תוצאה מושלמת בכל פעם.

תשכחו מכל הפעמים שהבצק יצא לכם קשה כמו אבן או נדבק לכל מקום. עם המתכון הזה וההסברים המפורטים שלי, אתם הולכים להפוך למאסטרים של בצק פריך. מוכנים להתחיל את המסע המתוק (או המלוח, תלוי מה תכינו איתו)? בואו נצלול פנימה!

מהו בעצם בצק פריך?

לפני שמתחילים, בואו נבין רגע מה זה בכלל בצק פריך ולמה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג. בצק פריך, כשמו כן הוא, אמור להיות פריך ומתפורר ולא אלסטי ונמתח כמו בצק שמרים או בצק לפיצה. הסוד שלו טמון בשומן – בדרך כלל חמאה קרה – ובטכניקת ההכנה. כשאנחנו "חותכים" את החמאה הקרה לתוך הקמח, אנחנו יוצרים כיסי שומן זעירים. בזמן האפייה, המים בחמאה הופכים לאדים, והאדים האלה "פותחים" את שכבות הבצק סביב פיסות השומן. זה מה שנותן את המרקם המתפורר והנעים הזה. אם עובדים את הבצק יותר מדי, מפתחים את רשת הגלוטן בקמח (כמו שעושים בלחם), ואז הבצק יוצא קשה וגומי. לכן, המפתח הוא לעבוד מינימום על הבצק ולשמור על הכל קר!

המתכון המושלם לבצק פריך

זה המתכון הבסיסי שלי לבצק פריך מתוק, כזה שמתאים בול לטארטים, פאי ועוגיות. בהמשך נדבר קצת על שינויים שאפשר לעשות לגרסה מלוחה או אחרת.

• זמן הכנה פעיל: בערך 20-25 דקות
• זמן קירור (חובה!): שעה לפחות (עדיף יותר)
• זמן אפייה: משתנה לפי השימוש (אפייה עיוורת כ-20 דקות, אפייה מלאה עם מילוי כ-30-40 דקות)
• דרגת קושי: קל-בינוני (קל לעקוב אחרי ההוראות, בינוני כי צריך לשים לב לפרטים הקטנים כמו טמפרטורה ועיבוד מינימלי)
• כמות: מספיק לתבנית טארט או פאי סטנדרטית (קוטר 24-26 ס"מ) או כמות יפה של עוגיות

החומרים שתצטרכו:

רשימת החומרים פשוטה, אבל האיכות שלהם והטמפרטורה חשובות.

• 280 גרם קמח לבן רגיל (כ-2 כוסות לא דחוסות)
• 180 גרם חמאה קרה מאוד, חתוכה לקוביות קטנות (לא לשכוח שהיא חייבת להיות קרה!)
• 100 גרם אבקת סוכר (כוס אחת)
• קורט מלח (בערך רבע כפית, מאזן טעמים וחשוב גם במתכון מתוק)
• 1 חלמון ביצה L (מוסיף עסיסיות וצבע)
• 2-4 כפות מים קרים מאוד או חלב קר מאוד (לפי הצורך, לפעמים 2 מספיקות, לפעמים צריך 4)

ציוד שיכול לעזור:

• מעבד מזון (מקצר משמעותית את התהליך והכי קל לשמור בו על המרכיבים קרים)
• משטח עבודה נקי
• מערוך
• נייר אפייה (מאוד עוזר לרידוד ולהעברה לתבנית)
• שעועית יבשה, גרגרי חומוס יבשים או משקולות אפייה (לאפייה עיוורת)

שלבי ההכנה – צעד אחר צעד להצלחה בטוחה!

עכשיו מגיעים ללב העניין – איך מכינים את הבצק הזה בצורה נכונה. כל שלב חשוב, אל תפספסו אף אחד מהם.

שלב 1: מערבבים את היבשים

בקערה גדולה (אם עובדים ידנית) או בתוך מעבד המזון (אם משתמשים בו), שמים את הקמח, אבקת הסוכר והמלח. מערבבים היטב עם מטרפה או כף כדי לפזר את המלח והסוכר באופן אחיד בקמח. למה אבקת סוכר ולא סוכר רגיל? כי אבקת סוכר עדינה יותר ומתמזגת טוב יותר עם הבצק מבלי ליצור גרגירים או לדרוש עיבוד יתר.

שלב 2: מוסיפים את החמאה הקרה (זה סוד ההצלחה הראשון!)

עכשיו מגיע השלב הכי חשוב לבצק פריך – הכנסת השומן בצורה נכונה. למה חמאה קרה? כי כשהחמאה קרה, היא נחתכת לפיסות קטנות בתוך הקמח ולא נמסה ומתמזגת איתו לחלוטין בשלב הזה. פיסות החמאה האלה הן אלו שיוצרות את המרקם הפריך והשכבתי באפייה.

• אם משתמשים במעבד מזון: מוסיפים את קוביות החמאה הקרה מאוד לתערובת הקמח. סוגרים את המכסה ומפעילים בפולסים קצרים. פולס, עוצרים, פולס, עוצרים. עושים את זה רק לכמה שניות בכל פעם. למה פולסים? כדי שהחמאה לא תתחמם מהר מדי מהחיכוך וגם כדי שלא נפתח את הגלוטן בקמח. ממשיכים בפולסים עד שהתערובת נראית כמו פירורים גסים או חול לח, עם כמה גושי חמאה קטנטנים בגודל של עד אפונה קטנה. זה לוקח בדרך כלל 10-20 פולסים, תלוי במעבד. טיפ שלי: לפעמים אני אפילו מקפיאה את קוביות החמאה רבע שעה לפני שמתחילים, במיוחד בימים חמים.
• אם עובדים ידנית: שמים את קוביות החמאה הקרה בקערה עם תערובת הקמח. בעזרת קצות האצבעות או בעזרת "כותש בצק" (כלי מיוחד עם כמה פסים מתכתיים), מתחילים "לחתוך" את החמאה לתוך הקמח. משפשפים בעדינות את פיסות החמאה עם הקמח בין האצבעות, או לוחצים עליהן עם הכלי. המטרה היא ליצור שוב פירורים גסים עם גושי חמאה קטנטנים. זה לוקח קצת יותר זמן ועבודה ידנית, והחום מהידיים יכול להשפיע, אז נסו לעבוד מהר. גם כאן, כשהתערובת נראית כמו חול עם פירורים קטנים של חמאה, הפסקתם.

שלב 3: מוסיפים את הרטובים ומאחדים (לא ללוש!)

עכשיו מוסיפים את חלמון הביצה וכף אחת או שתיים של מים או חלב קרים מאוד.

• במעבד מזון: מוסיפים את החלמון וכף-שתיים מהמים/חלב. מפעילים שוב בפולסים קצרים, רק עד שהתערובת מתחילה להתאחד לפירורים גדולים יותר ונדבקת מעט כשלוחצים עליה בין האצבעות. אולי תצטרכו להוסיף עוד כף או שתיים של נוזל קר, כף אחת בכל פעם, ולפרוס שוב בפולס קצר, רק עד שהבצק מתחיל להתאחד. הכי חשוב: לא להגיע למצב של כדור בצק חלק וגמיש בתוך המעבד! הבצק צריך להיראות עדיין קצת "פירורי" או "מפורק" בתוך המעבד. אם הוא התאחד לכדור, עיבדתם יותר מדי והוא עלול לצאת קשה.
• עבודה ידנית: יוצרים גומה קטנה במרכז תערובת הקמח והחמאה. מוסיפים את חלמון הביצה וכף-שתיים מהמים/חלב הקרים. בעזרת מזלג או כף עץ, מתחילים לערבב את הנוזלים לתוך הפירורים, מהמרכז החוצה. כשהרוב התאחד לפיסות בצק גדולות, עוברים לעבודה עדינה עם הידיים. מקבצים בעדינות את פירורי הבצק יחד, לוחצים בעדינות כדי לאחד אותם. אם עדיין יבש מדי ומתפורר לחלוטין, מוסיפים עוד כף נוזל קר ומאחדים שוב. המטרה היא לאסוף את כל הפירורים לבצק אחד, לא ללוש אותו כמו שמכינים לחם.

שלב 4: איסוף הבצק ועיצוב (לפני הקירור)

מעבירים את תוכן הקערה או מעבד המזון למשטח עבודה נקי. כפי שאמרתי, הבצק לא יראה חלק ויפה בשלב הזה, וזה בסדר גמור ואפילו רצוי. אספו בעדינות את הפירורים וחתיכות הבצק וגבשו אותם לכדור אחיד יחסית. עשו זאת עם מינימום לחיצות ועבודה. ברגע שהוא פחות או יותר אחיד ולא מתפרק, שטחו אותו לצורת דיסק עבה (כ-2-3 ס"מ עובי) או מלבן שטוח, תלוי למה אתם מתכננים להשתמש בו (דיסק לטארט עגול, מלבן לעוגיות או טארט מלבני). צורת הדיסק/מלבן תעזור לרידוד קל יותר בהמשך.

שלב 5: הקירור – שלב שאי אפשר לוותר עליו! (הסוד השני והאולי הכי חשוב!)

עוטפים היטב את דיסק הבצק בניילון נצמד. עוטפים בחוזקה כדי שלא יתייבש. עכשיו, מעבירים אותו למקרר לשעה לפחות. אני תמיד ממליצה לשעתיים-שלוש ואפילו ללילה. ככל שהבצק קר יותר, כך קל יותר לרדד אותו, הוא פחות נדבק והחמאה נשארת קרה ומוכנה ליצור את המרקם הפריך באפייה. בזמן הקירור, רשת הגלוטן שכן התחילה להתפתח קצת – נרגעת, וזה גם תורם לבצק רך ומתפורר יותר ולא קשה. אל תדלגו על השלב הזה בשום אופן!

שלב 6: הרידוד – עדין ועם עזרה (נייר אפייה הוא חבר!)

אחרי שהבצק התקרר טוב טוב והתקשה, הגיע הזמן לרדד. אני תמיד מרדדת בצק פריך בין שני ניירות אפייה. זה הופך את החיים לקלים פי כמה! זה מונע מהבצק להידבק למשטח או למערוך, וקל מאוד להעביר אותו אחר כך לתבנית.

מוציאים את הבצק מהמקרר (אם הוא קשה כמו אבן, אפשר לחכות דקה או שתיים בחוץ, אבל לא יותר מדי). שמים את דיסק הבצק על נייר אפייה אחד. מכסים בנייר אפייה שני. מתחילים לרדד בעדינות עם המערוך, מהמרכז כלפי חוץ. מדי פעם, הופכים את "סנדוויץ'" הנייר-בצק-נייר כדי לוודא שהבצק לא נדבק לנייר. אם מרגישים שהבצק מתחמם או מתחיל להדבק, אפשר להכניס אותו עם הניירות למקרר לכמה דקות להתקשות שוב. מרדדים לעובי אחיד של כ-3-5 מ"מ. לעוגיות אפשר לרדד קצת יותר דק (2-3 מ"מ).

אם אין לכם נייר אפייה, מרדדים על משטח מקומח קלות מאוד (באמת קצת קמח, יותר מדי יגרום לבצק קשה). מקמחים גם את המערוך. מרדדים מהמרכז החוצה, הופכים את הבצק מדי פעם ומוסיפים עוד קצת קמח אם צריך.

שלב 7: העברה לתבנית או חיתוך

• לפאי או טארט: אם רידדתם בין ניירות אפייה, פשוט מסירים את הנייר העליון. מרימים את נייר האפייה עם הבצק המרודד והופכים אותו בעדינות לתוך תבנית הפאי/טארט שלכם. מסדרים את הבצק בעדינות בתחתית ובשוליים של התבנית, תוך כדי הצמדה קלה. שימו לב לא למתוח את הבצק! אם מותחים אותו הוא יתכווץ באפייה. עדיף "להניח" אותו במקומו וללחוץ בעדינות. מסירים את נייר האפייה התחתון. חותכים את עודפי הבצק מהשוליים (אפשר להשתמש בהם לעוגיות קטנות או לקישוטים). דוקרים את תחתית הבצק במזלג בכמה מקומות (זה חשוב כדי שהבצק לא יתנפח מדי באפייה).
• לעוגיות: אם רידדתם לעובי מתאים לעוגיות, פשוט מסירים את הנייר העליון וקורצים צורות עם חותכנים. מרימים בזהירות את העוגיות ומניחים על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה. אם רידדתם על משטח מקומח, קורצים את הצורות ומעבירים בזהירות לתבנית.

שלב 8: קירור נוסף לפני האפייה (כן, שוב קירור!)

עכשיו, אחרי שהבצק בתבנית (או העוגיות על התבנית), מחזירים אותו למקרר ל-15-30 דקות נוספות. למה שוב? כי הרידוד וההעברה גרמו לבצק להתחמם שוב מעט, ואנחנו רוצים שהחמאה תהיה קרה מאוד כשהיא נכנסת לתנור. זה מבטיח את המרקם הפריך הכי טוב וגם עוזר לבצק לשמור על הצורה ולא להתכווץ מדי באפייה. אל תדלגו גם על השלב הקצר הזה!

שלב 9: אפייה – אפייה עיוורת לטארטים/פאי או אפייה רגילה לעוגיות

התנור שלכם צריך להיות מחומם מראש ל-180 מעלות צלזיוס.

• אפייה עיוורת (לבסיס טארט או פאי): אפייה עיוורת היא אפייה חלקית של הבצק לפני שממלאים אותו. היא חיונית למילויים רטובים או למילויים שלא עוברים אפייה בכלל, כדי למנוע תחתית רטובה ודביקה. אחרי שהבצק בתבנית ודקור במזלג וקירור אחרון: מרפדים את הבצק שבתבנית בנייר אפייה או יריעת אלומיניום (חשוב שהנייר/אלומיניום יגיע גם לשוליים). ממלאים את התבנית מעל הנייר במשקולות אפייה, שעועית יבשה, גרגרי חומוס יבשים או אורז. חשוב למלא עד השוליים כדי לתמוך בדפנות הבצק ולמנוע מהן לקרוס. אופים בתנור שחומם מראש כ-15-20 דקות, או עד שהשוליים של הבצק מתחילים להזהיב קלות והבצק יציב. מוציאים מהתנור, מסירים בזהירות את הנייר/אלומיניום עם המשקולות. מחזירים את הבצק לתנור ואופים לעוד 5-10 דקות, או עד שתחתית הבצק יבשה ונראית אפויה (אבל לא בהכרח שחומה לגמרי, אלא אם המתכון דורש זאת). מוציאים ומצננים לחלוטין לפני המילוי.
• אפייה מלאה (לטארטים/פאי עם מילוי שאפוי איתו או לעוגיות): אם אתם אופים טארט עם מילוי יבש יחסית שנאפה איתו, או שאתם אופים עוגיות, אין צורך באפייה עיוורת. פשוט מכניסים את התבנית (עם הבצק והמילוי או עם העוגיות) לתנור שחומם מראש. זמן האפייה ישתנה: לעוגיות זה בדרך כלל 10-15 דקות, עד שהשוליים מזהיבים קלות. לטארט עם מילוי זה יכול להיות 30-40 דקות או יותר, עד שהמילוי מוכן והבצק זהוב ויפה. עקבו אחרי הוראות המתכון הספציפי שאתם מכינים.

טיפים חשובים להצלחה בטוחה עם בצק פריך:

אחרי שהסברתי את השלבים, הנה סיכום של כל הסודות הקטנים שיבדילו בין בצק פריך רגיל לבצק פריך מושלם:

1. הקור הוא המפתח! אני לא יכולה להדגיש את זה מספיק. חמאה קרה, מים קרים, קירור לפני רידוד וקירור לפני אפייה. זה מה שיוצר את המרקם.
2. אל תלושו! לעיבוד יתר וללישה יש רק מטרה אחת בבצק הזה – לגרום לו לצאת קשה וגומי. עבדו מינימום, רק עד שהבצק מתאחד.
3. אל תפחדו שהוא נראה "מפורק" בהתחלה: בצק פריך מוכן נכון אחרי הוספת הנוזלים לא נראה כמו בצק רגיל וחלק. הוא יראה פירורי, ורק כשמאחדים אותו הוא נהיה גושי יותר. זה בסדר גמור!
4. זמן קירור זה לא המלצה, זו חובה! הבצק חייב להתקרר לפני הרידוד ולפני האפייה. תנו לו לפחות שעה במקרר.
5. רידוד בין ניירות אפייה: פשוט הופך את החיים לקלים פי כמה, מונע הידבקות וקל להעביר לתבנית.
6. לא למתוח את הבצק בתבנית: אם מותחים אותו כדי להכניס לפינות, הוא יתכווץ באפייה. תנו לו להניח בנוחות ולחצו בעדינות.
7. אפייה עיוורת למילויים רטובים: אם אתם מכינים קיש, טארט פירות עם קרם פטיסייר, או כל דבר אחר עם מילוי רטוב שלא נאפה הרבה זמן, אל תוותרו על אפייה עיוורת. זה ההבדל בין תחתית פריכה לתחתית רטובה.
8. שימו לב לתנור שלכם: כל תנור קצת שונה. עקבו אחרי סימני ההשחמה ולא רק אחרי הזמנים המצוינים במתכון (אצלי או בכל מתכון אחר).

רעיונות למה להכין עם הבצק הזה:

האפשרויות כמעט אינסופיות! הנה כמה רעיונות להתחיל איתם:

• פאי קלאסי: פאי תפוחים, פאי פקאן, פאי דובדבנים. הבצק הזה מושלם לבסיס וגם לכיסוי עליון (אפשר לעשות כיסוי שלם או רצועות).
• טארטים: טארט פירות עם קרם פטיסייר, טארט לימון מרנג, טארט שוקולד. השילוב של הבצק הפריך עם מילויים קרמיים או פירות הוא חלומי.
• קישים ומאפים מלוחים: רוצים גרסה מלוחה? פשוט מפחיתים את כמות הסוכר ל-1-2 כפות בלבד או מוותרים עליו לחלוטין (תלוי בהעדפה ובמילוי), ואפשר להוסיף קצת יותר מלח. הבצק הזה בסיס מעולה לקיש עם ירקות, גבינות, פטריות, או כל מילוי מלוח אחר שאתם אוהבים.
• עוגיות חמאה: פשוט מרדדים את הבצק לעובי 2-3 מ"מ, קורצים צורות ואופים עד הזהבה קלה. אפשר לקשט עם סוכר, שקדים, או לזלף שוקולד אחרי האפייה.
• בסיס לעוגות גבינה אפויות: במקום בסיס עוגיות פשוט, אפשר להשתמש בבצק הפריך המעולה הזה. אופים אותו אפייה עיוורת חלקית, ואז מוסיפים את מלית הגבינה ואופים עד שהעוגה יציבה.

שמירה ואחסון:

הבצק הזה נוח מאוד להכנה מראש ולשמירה.

• במקרר: אפשר לשמור את דיסק הבצק עטוף היטב בניילון נצמד במקרר עד 3-4 ימים. לפני השימוש, ייתכן שתצטרכו להשאיר אותו בחוץ כמה דקות אם הוא קשה מדי לרידוד.
• במקפיא: רוצים להכין כמות גדולה יותר או לשמור בצק לשימוש עתידי? עטפו את דיסק הבצק היטב בשכבה כפולה של ניילון נצמד ועוד שקית הקפאה. אפשר לשמור במקפיא עד 3 חודשים. להפשרה, מעבירים למקרר לילה לפני השימוש. אפשר גם להקפיא בצק כבר מרודד בתוך תבנית או עוגיות שקרצתן על מגש – פשוט עוטפים היטב לפני ההקפאה.
• מאפים אפויים: מאפים או עוגיות מבצק פריך אפויים נשמרים היטב בטמפרטורת החדר בקופסה אטומה. עוגיות ישמרו על פריכותן כמה ימים, טארטים ופאי תלוי במילוי (אלה עם מילוי קרמי או פירות טריים עדיף לשמור במקרר אחרי שהתקררו לחלוטין).

שאלות ותשובות נפוצות על בצק פריך:

נתקלתי בהרבה שאלות לאורך השנים לגבי בצק פריך. הנה כמה מהנפוצות ביותר ותשובותיי עליהן:

• מה ההבדל בין בצק פריך לבצק עלים?

  שניהם בצקים שמשתמשים בהם הרבה שומן (חמאה בדרך כלל) לטקסטורה מיוחדת, אבל הטכניקה שונה לגמרי. בבצק פריך, אנחנו חותכים את החמאה לפיסות קטנות בתוך הקמח. באפייה נוצרים כיסי שומן קטנטנים שנותנים את המרקם הפריך והמתפורר. בבצק עלים, אנחנו יוצרים שכבות רבות מאוד של בצק ושומן על ידי קיפול חוזר ונשנה. באפייה, השומן נמס והאדים מפרידים בין השכבות ויוצרים את המרקם השכבתי והאוורירי האופייני לבצק עלים. כל בצק מתאים לשימושים אחרים.

• הבצק שלי יצא קשה אחרי האפייה, למה?

  הסיבה הכי נפוצה היא עיבוד יתר או לישה של הבצק. זה מפתח את רשת הגלוטן בקמח והופך את הבצק לקשה ולא נעים. סיבה נוספת יכולה להיות שהמרכיבים לא היו קרים מספיק או שהבצק לא קורר מספיק לפני האפייה. הקפידו על קור ועיבוד מינימלי!

• האם אפשר להשתמש במרגרינה במקום חמאה?

  כן, אפשר להשתמש במרגרינה (מומלצת מרגרינה בטעם חמאה) או במחמאה אם רוצים גרסה פרווה, טבעונית או ללא מוצרי חלב. המרקם הסופי יהיה קצת שונה, ובדרך כלל חמאה נותנת טעם עשיר ועמוק יותר. חשוב לוודא שהמרגרינה קרה מאוד, בדיוק כמו חמאה.

• האם אפשר לוותר על הביצה במתכון?

  כן, אפשר לוותר על החלמון. החלמון מוסיף עסיסיות, רכות קלה וצבע זהוב לבצק. אם מוותרים עליו, כדאי להוסיף עוד כף-שתיים של מים קרים לתערובת כדי שהבצק יתאחד. הבצק ייצא קצת יותר פריך ופחות "עשיר".

• כמה זמן אפשר לשמור את הבצק במקפיא?

  בצק פריך עטוף היטב במקפיא יכול להישמר בבטחה במשך 2-3 חודשים. חשוב לעטוף אותו היטב כדי למנוע כוויות קור (קצוות יבשים).

• איך יודעים שהבצק קר מספיק?

  כשהוא קר מספיק, הוא צריך להרגיש מוצק וקשה למגע, בדומה לחתיכת פלסטלינה קרה. הוא לא אמור להיות גמיש בכלל בשלב הזה.

• חייבים אפייה עיוורת?

  לא תמיד, אבל מאוד מומלץ למילויים רטובים או למילויים שלא נאפים הרבה זמן. אם אתם מכינים פאי תפוחים שמתבשל ארוכות בתנור יחד עם הבצק, אולי אפשר לוותר על האפייה העיוורת או לעשות אותה חלקית מאוד. אבל לטארט לימון או טארט פירות עם קרם, היא הכרחית כדי למנוע תחתית ספוגית.

• הבצק מתפורר לי כשאני מרדדת, מה לעשות?

  זה יכול לקרות מכמה סיבות: הוא קר מדי (תנו לו דקה או שתיים בטמפרטורת החדר), הוא יבש מדי (זה פחות נפוץ עם המתכון הזה, אבל אם ממש יבש אפשר להוסיף חצי כפית מים קרים ולאחד בעדינות, ואז לקרר שוב), או שהוא לא התאחד מספיק בשלב הכנת הבצק. אם זה קורה, נסו לעבוד בעדינות, ואם הוא ממש מתפרק, אפשר לגרר אותו שוב בעדינות ולאחד אותו מחדש, אולי עם עוד טיפה נוזל קר, ואז לקרר שוב לפני שמנסים לרדד שוב (אבל זה עלול לפגוע מעט במרקם הסופי). הרידוד בין ניירות אפייה עוזר מאוד במניעת ההתפוררות הזו.

• הבצק נדבק לי למשטח, איך למנוע את זה?

  שוב, רידוד בין ניירות אפייה הוא הפתרון הכי טוב. אם לא משתמשים בנייר אפייה, חשוב לקמח את המשטח והמערוך קלות, אבל לא יותר מדי. אם הבצק מתחמם תוך כדי רידוד הוא נדבק יותר, אז אם מרגישים שהוא מתחמם, מכניסים למקרר ל-10-15 דקות ורק אז ממשיכים.

לסיכום

הכנת בצק פריך היא באמת לא מסובכת כשמבינים את העקרונות הפשוטים שעומדים מאחוריה: קור, מינימום עיבוד וזמן מנוחה. המתכון הזה, עם כל הטיפים וההסברים המפורטים, נתן לי תוצאות מדהימות בכל פעם מחדש, ואני בטוחה שייתן גם לכם. אל תפחדו להתנסות, לנסות בפעם הראשונה, ואפילו אם משהו לא יוצא מושלם בפעם הראשונה – בפעם הבאה כבר תדעו יותר טוב.

עכשיו כשיש לכם את המתכון המנצח לבצק פריך, העולם המתוק (והמלוח!) של הפאי, הטארטים והעוגיות פתוח בפניכם! תתחילו לאפות, תתנסו במילויים שונים, ותהנו מהתהליך ומהתוצאה. אני בטוחה שתצליחו ותתאהבו בבצק הזה בדיוק כמוני.

אם יש לכם עוד שאלות, אתם מוזמנים לשאול בתגובות! בהצלחה ובתיאבון!

המתכון באדיבות האתר :https://secretrecipe.co.il